יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

התגלתה מצודת ה״חקרא״ - מעוזם האחרון של המתייונים

שרידי המצודה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות


בשנת 169 לפני הספירה, שנתיים לפני פרוץ מרד החשמונאים, בנה אנטיוכוס אפיפנס מצודה גדולה - ״החקרא״ (Aκρα - מצודה ביוונית) מדרום לבית המקדש. במצודה שהה חיל מצב סלאוקי ששלט על בית המקדש ועל סביבתו.

היתה זו מצודה אדירה, שלא נכבשה לאורך כל המרד וגם לאחר נצחונו של יהודה המכבי (״המקבי״), כיבושו, וטיהורו של בית המקדש ע״י החשמונאים. מצודת החקרא נותרה בשליטת חיל המצב הסלאוקי, ועימם שרידי המתייוונים שנותרו בארץ ישראל.

למעלה מ-19 שנים נוספות עמדה המצודה כשהיא מאיימת על המקדש וסביבותיו, ורק בכ"ג באייר, בשנת 141 לפנה"ס, הצליח שמעון החשמונאי לכבוש את המצודה ולהחריבה עד היסוד:

שהיו מצרים לבני ירושלים, ולא היו ישראל יכולים לצאת ולבוא מפניהם ביום, אלא בלילה, ומשגברה בית חשמונאי הגלו אותם משם. ואותו היום שעקרום עשאוהו יום טוב (סכוליון למגילת תענית)

רק אז הושלם ניצחון המכבים.

שנים רבות נעשו נסיונות לגלות היכן בדיוק שכנה החקרא, אך העובדה שנחרבה ע״י שמעון הקשתה מאד על זיהויה. בתום 9 שנות חפירה בניהולו של ד״ר דורון בן עמי יחד עם יאנה צ׳חנוביץ ושלומה כהן בחניון גבעתי, התגלו שרידים שלדברי ד״ר בן-עמי מאפשרים לזהות בוודאות גבוהה שאכן מדובר במצודת החקרא.



"תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על  מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד. מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה". 


בראיון ל״עמוד ענן״ סיפר ד״ר בן עמי שבאתר התגלו 3 תגליות חשובות, בנוסף לפריטים רבים, בהם ראשי חץ, אבני קלע, ואבני בליסטראות:

1. יסודות מגדל גדול שהיה חלק מהמצודה

2. חומה אדירה בצמוד למגדל. לב החומה חסר כיום אך ניתן לראות את האבנים הגדולות שמשני צידיה

3. ״חלקלקה״ - אלמנט הגנתי משופע שנבנה סמוך לחומה, העשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון - העמק שחצה את העיר בעת העתיקה, שהיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר. מטרת המכשול היתה הצבת קושי גדול על העברת מכונות מלחמה.



החלקלקה (צילום: יואב רופא)

הממצא הארכיאולוגי סותר לכאורה את הדברים שכתב יוסף בן מתיתיהו, על פיהם פירוק המצודה לקח שלוש שנים, והמצודה פורקה כליל עד לסלע היסוד. אם צודק יוספוס, הרי שזו אינה החקרא.

ידיות כדים לאחסון יין (אמפורות) עם כיתוב המעיד על יבוא היין מרודוס
(צילום: יואב רופא)


ידיות וראשי חץ על רקע האתר (צילום: יואב רופא)


יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

צהוב עולה


בימים האחרונים גוברים הדיווחים של המטיילים השונים על פריחת החלמוניות ברחבי הארץ. עד כה התקבלו דיווחים על פריחה 
בהר חוזק שבגולן (הידוע גם כתל חזקה), ברכס בוקר שבדרום וברכס ירוחם.


החלמונית הוא פרח מרשים ויפהפה בצבע צהוב-חלמון זוהר, הפורח בסתיו. הוא גדול פיזית ויוצא ישר מתוך הקרקע, כאשר חלקו התחתון טמון באדמה. צורת הפרח כמשפך או פעמון הפוך צר. הפרח ריחני ומפריש צוף, והוא מואבק בידי פרפרי-יום ודבורים גדולות.

לאור העובדה שהחלמוניות גדלות בארץ רק בכמה עשרות אתרים מוגדרים היטב, ולרוב פורחות בתאריך קבוע למדי, הם הפכו ליעד פופולארי בקרב חובבי פרחים אשר עולים אליהם לרגל פעם בשנה. פריחתם נחשבת יפה ונדירה ומומלצת לצפייה. 


החלמוניות גדלות בארץ בחרמון, בגולן, בגליל העליון, ביהודה ובנגב. ראשונות החלמוניות לרוב פורחות ברכס חזקה בגולן בשביל הפסגה במירון, ובהדרגה זה מתפרשות לשאר הנקודות השונות. אתר פריחת החלמוניות הגדול ביותר בארץ-ישראל התגלה בשנת
 2003 במזרח גוש עציון קרוב ליישוב מעלה-רחבעם שבקרבת ההרודיון ומספר הפרטים בו מוערך בכ-100,000-‏200,000.


לאור מזג האוויר הנוח והנעים, מומלץ בחום ללכת ולצפות בפריחה היפיפייה של החלמוניות ועל הדרך לשלב מסלול נחמד למשפחה. כמו למשל ביקור 
באגם ירוחם הסמוך לאזורי הפריחה ונמצא בגן לאומי ירוחם. הפארק מהווה אזור מחיה למגוון גדול של בעלי חיים וצמחים ובעונה זאת הוא מרהיב ביופיו. ניתן לטייל לאורך ערוץ הנחל אל שמורת החלמוניות הפורחות.


דרכי הגעה: הגן הלאומי משתרע מערבית לאגם ירוחם, ודרך גישה אליו יוצאת מכביש מס' 204, בצומת ירוחם. דרך זו מסומנת בכחול ומגיעה עד לסכר באגם ירוחם. מכאן יש להמשיך רגלית לאורך נחל רביבים לשטח הגן הלאומי. תצפית יפה לשטח הגן הלאומי נמצאת בהמשך השביל הכחול העולה לשמורת חלמוניות ירוחם.

ניתן ללכת לאורך המסלול המלא (דורש הקפצת רכבים) או ללכת דרומה לאורך הנחל לנקודות הפריחה ולחזור לרכב.





צילום: גיורא לב. מתוך אתר פיקיוויקי