יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

התגלתה מצודת ה״חקרא״ - מעוזם האחרון של המתייונים

שרידי המצודה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות


בשנת 169 לפני הספירה, שנתיים לפני פרוץ מרד החשמונאים, בנה אנטיוכוס אפיפנס מצודה גדולה - ״החקרא״ (Aκρα - מצודה ביוונית) מדרום לבית המקדש. במצודה שהה חיל מצב סלאוקי ששלט על בית המקדש ועל סביבתו.

היתה זו מצודה אדירה, שלא נכבשה לאורך כל המרד וגם לאחר נצחונו של יהודה המכבי (״המקבי״), כיבושו, וטיהורו של בית המקדש ע״י החשמונאים. מצודת החקרא נותרה בשליטת חיל המצב הסלאוקי, ועימם שרידי המתייוונים שנותרו בארץ ישראל.

למעלה מ-19 שנים נוספות עמדה המצודה כשהיא מאיימת על המקדש וסביבותיו, ורק בכ"ג באייר, בשנת 141 לפנה"ס, הצליח שמעון החשמונאי לכבוש את המצודה ולהחריבה עד היסוד:

שהיו מצרים לבני ירושלים, ולא היו ישראל יכולים לצאת ולבוא מפניהם ביום, אלא בלילה, ומשגברה בית חשמונאי הגלו אותם משם. ואותו היום שעקרום עשאוהו יום טוב (סכוליון למגילת תענית)

רק אז הושלם ניצחון המכבים.

שנים רבות נעשו נסיונות לגלות היכן בדיוק שכנה החקרא, אך העובדה שנחרבה ע״י שמעון הקשתה מאד על זיהויה. בתום 9 שנות חפירה בניהולו של ד״ר דורון בן עמי יחד עם יאנה צ׳חנוביץ ושלומה כהן בחניון גבעתי, התגלו שרידים שלדברי ד״ר בן-עמי מאפשרים לזהות בוודאות גבוהה שאכן מדובר במצודת החקרא.



"תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על  מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד. מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה". 


בראיון ל״עמוד ענן״ סיפר ד״ר בן עמי שבאתר התגלו 3 תגליות חשובות, בנוסף לפריטים רבים, בהם ראשי חץ, אבני קלע, ואבני בליסטראות:

1. יסודות מגדל גדול שהיה חלק מהמצודה

2. חומה אדירה בצמוד למגדל. לב החומה חסר כיום אך ניתן לראות את האבנים הגדולות שמשני צידיה

3. ״חלקלקה״ - אלמנט הגנתי משופע שנבנה סמוך לחומה, העשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון - העמק שחצה את העיר בעת העתיקה, שהיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר. מטרת המכשול היתה הצבת קושי גדול על העברת מכונות מלחמה.



החלקלקה (צילום: יואב רופא)

הממצא הארכיאולוגי סותר לכאורה את הדברים שכתב יוסף בן מתיתיהו, על פיהם פירוק המצודה לקח שלוש שנים, והמצודה פורקה כליל עד לסלע היסוד. אם צודק יוספוס, הרי שזו אינה החקרא.

ידיות כדים לאחסון יין (אמפורות) עם כיתוב המעיד על יבוא היין מרודוס
(צילום: יואב רופא)


ידיות וראשי חץ על רקע האתר (צילום: יואב רופא)


2 comments:

  1. המיקום לא סביר.. כדי שמפה תשלוט על הר הבית צריך להקים מגדל 80 מ גובה.. וזה גם לא צמוד אליו.. לדעתי החקרא קבורה תחת אזור התחנה הראשונה של ה"ויה דולורוסה". המבנה דנן היה מנהלה למחסן תחמושת של הסלבקים..

    השבמחק
  2. בס"ד
    לכבוד הארכיאולוגים החוקרים ,
    כשראיתי את הכתבה על תגלית ה"חקרא", ועל כך שכבר מאה שנה מחפשים אחריה,
    נזכרתי במה שלמדתי לא מזמן בסדר לימוד המשנה היומית במסכת זבים פרק א' משנה ה' ,
    וזה לשון המשנה:
    רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְשָׁלשׁ, שֶׁהִיא כְמִין גַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ, שֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וְכִשְׁנֵי סִפּוּגִין, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר.
    וביאר רבינו עובדיה מברטנורה כְּמִין גַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ. מָקוֹם בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהֶעֱמִידוּ בוֹ מַלְכֵי יְוָנִים עֲבוֹדָה זָרָה,
    וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם רָחוֹק מִן הַשִּׁילוֹחַ שִׁעוּר שְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִים. כְּמִגַּד יוֹן, לְשׁוֹן הָעוֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (יְשַׁעְיָה סה). שִׁלּוֹחַ, שֵׁם הַנָּהָר, כְּדִכְתִיב (שָׁם ח) יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֶת מֵי הַשִּׁלֹחַ: עכ"ל.
    ובפירוש "תפארת ישראל" כתב וז"ל והוא כדי הלוך ק' אמה וכו' ,
    וכן כתב בפירוש "קהתי" וז"ל והיינו כדי הילוך מאה אמה וכו' ,
    וכידוע מאה אמה, הוא כחמישים מטר,
    הרי לפנינו מבואר שהמקום שהעמידו בו מלכי יון עבודה זרה, היה במרחק קטן מאד של כחמישים מטר מהשילוח, וזה מתאים מאד למה שמצאתם,
    אשמח מאד אם תחזרו אלי , לדעת האם הועלתי לכם או לאו.
    בברכה עטיה דניאל ביתר עילית 0548417012

    השבמחק