יום שישי, 22 באפריל 2016

חרותות, מאגורות, חקלאות קדומה ומצודות: טיול ג'יפים בהר הנגב


עורך המסלול: דוד תירוש

תאום: יש לתאם עם פיקוד דרום את הכניסה לשטח בטלפון 08-9902926. בחול המועד יפתחו שטחי האימונים, אבל יש לתאם את הכניסה.


נקודת מוצא (לחצו לניווט ב-Waze): בכביש שדה בוקר - מצפה רמון נפנה מערבה בכניסה הדרומית לש"ת רמון (1278/0164). לאחר כ-4.5 ק"מ נחצה את הגשר שמעל נחל עבדת ו-2.4 ק"מ אחריו נפנה שמאלה (דרומה) אל-

  • הקבר בנוי מקיר קטן וכמה אבנים שביניהן תקועים ענפים ועליהם שאריות של בדים. האם נקבר כאן מישהו? אולי זה רק ציון לאישיות חשובה? אין לדעת. יש הטוענים שהקבר מוקדש לשיח' עבד, מגיבורי הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה.
  • הקבר נמצא על שפת המצוק היורד לנחל עבדת וממנו תצפית טובה: לרגלנו נחל עבדת המפריד בין רמת עבדת ממזרח לבין רמת מטרד במערב, עליה נמצא בסיס חיל האויר 'רמון'. בדרום-מזרח, על המדרון שמעל הנחל, כמה תעלות מקבילות המנקזות את מי הנגר אל שורת בורות מים שבגדת הנחל, אליהם נגיע בהמשך. ממזרח משתרעת רמת עבדת המשתפלת מרום של 700 מ' בדרומה (אזור מישור הרוחות) עד לרום של 400 מ' בשפתה הצפונית, התחומה ע"י מצוק הצינים שמעל בקעת צין. מי הגשמים היורדים בדרום הרמה מחלחלים דרך הגיר הקשה והסדוק (תצורת מטרד מתקופת האיאוקן), נעצרים בשכבות תת קרקעיות של קירטון וחוואר וזורמים במורד צפונה עד פריצתם כמעיינות לאורך נחל צין. בדרום-מזרח בולטת שורה של כיפות, רכס נפחה, הר סעד ואחרים, שהן תוצר של קימוטים לאורך העתק גיאולוגי החוצה את הרמה ממערב למזרח.
  • כמה מטרים מתחת לקבר השייח' וכן כ-250 מ' מצפון-מזרח לו, על שפת הרמה נמצא-

2. 
חרותות סלע


    • במקום בולטים סלעי גיר המכוסים בקרום דק בצבע חום-שחור הנקרא פטינה מדברית. זו נוצרת כתוצאה מריאקציה של תחמוצות ברזל, צור ומנגן בפני הסלע עם האוויר, המים והשמש. החרותות (ציורי הסלע) נעשו בהקשה ובחריתה באמצעות אבן חדה או איזמל ברזל, שחושפים את הגוון הבהיר של סלע הגיר מתחת לקרום הכהה. בסלע שנחשף מתחיל תהליך ארוך של יצירת פטינה חדשה, ולפיכך אפשר להבדיל בין חרותות עתיקות (כהות יותר) לחרותות חדשות (בהירות יותר). בהר הנגב יש אלפי חרותות המתארות בעלי חיים כמו גמלים, נמרים וסוסים. יעלים הם השכיחים ביותר. מתוארים גם דמויות אדם, סצינות צייד, ציורי פולחן וכתובות שונות, מעין קיר פייסבוק ענק של תושבי המדבר במשך אלפי שנים.
    • נחזור לכביש, נשוב מזרחה לגשר מעל נחל עבדת ובקצהו המזרחי נפנה דרומה (ימינה) וניסע בדרך היורדת לנחל. לאחר כ-2 ק"מ מהכביש נראה מימין-

    3. מצד נבטי

    • המצד נמצא על גבעה נמוכה, בגדה המערבית של אפיק הנחל. המבנה העיקרי הוא מצד נבטי מסוף המאה ה-1 לספירה, שהמשיך לפעול בתקופה הרומית והביזנטית. ייתכן שאז המצד היה קשור לבורות המים שלהלן.
    • חפירות במבנה הסמוך העלו שרידים מתקופת הברזל ב' – תקופת מלכי יהודה. ייתכן כי היתה כאן מצודה ישראלית שניצבה על 'דרך האתרים' (במד' כא, 1), יחד עם מצודת צנע ממזרח לה ומצודת נחל יתר ממערבה.
    • נתקדם כ-200 ונחנה משמאל, בגדה המזרחית, מתחת ל-
    4. בורות המים (חראבת אל קטר) 

    • 9 מַאֲגוּרות (מלשון אגר; בערבית - "חראבה") יפהפיות. מאגורה היא בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות לתוכו והיא אמורה לשמור את מי הנגר הנאספים לתוכה. תחילה נעלה אל הערוץ הצר, שנמצא מדרום (מימין) לשורת המאגורות, עד שנראה סכר קטן שנועד להטות את מי השטפונות הזורמים בערוץ אל תעלת מים. נרד לאורך תעלת ההטייה המוליכה את המים אל פתחי המאגורות הדרומיות.
    • המאגורות חצובות בקירטון של תצורת חורשה, שהוא סלע אטום לחילחול, ומאפשר חציבה קלה מתחת לגג של גיר קשה. המאגורות שונות בצורתן וכנראה סדקים טבעיים הכתיבו את צורת החציבה. הקירות מטויחים, ועל הקרקעית הצטברה שכבת סחף טיני. המאגורות הצפוניות הוזנו במקור מתעלות עיליות, שראינו קודם לכן מהתצפית, אשר הוליכו מים לפתחים בתקרות. כיום התעלות מגיעות עד קצה המצוק שמעל המאגורות.
    • 9 המאגורות הקיימות (4 נהרסו) מסוגלות להכיל למעלה מ-3000 מ"ק של מים. נראה שהן שימשו את תושבי האזור, לרבות עבדת, בתקופה הנבטית – רומית – ביזנטית, וחלקן משמשות את הבדואים גם כיום.
    • על גדת הנחל, לרגלי הבורות גדלים שיחי אטד (משל יותם!) וביניהם שיחי ויתניה משכרת (סולניים)- צמח רעיל, שלעיסת עליו עלולה לגרום להזיות, איבוד התמצאות ואף מוות.
    • נמשיך לנסוע בנחל עבדת הפונה לכיוון דרום-מערב.
    5. שרידי חקלאות קדומה
    • בקרקעית הערוץ, בניצב לכיוון הזרימה, נבנו סכרים בבנייה יבשה. מאחורי הסכרים נאגרות אדמות סחף ויוצרות משטחי עיבוד חקלאי. המים המציפים מדרגת עיבוד מתועלים דרך הסכר למדרגה הנמוכה יותר וכן הלאה. בהר הנגב מדרום לבקעת באר שבע יש 80-100 קמ"ר של שטחי עיבוד דומים, המבוססים על הפניית נגר המים מהמדרונות אל מדרגות עיבוד נמוכות. שיטת עיבוד זו התחילה בתקופה הברזל (מאה 10 לפנה"ס) והגיעה לשיאה בתקופות הביזנטית והערבית הקדומה.
    • כ-1 ק"מ מהמאגורות, בצומת הדרכים 1221/0175, נבחר בדרך הימנית הפונה לכיוון דרום-מערב, בנחל עבדת.
    • כ-2.5 ק"מ מהצומת, בצומת הדרכים 1206/0159, נמשיך ישר לדרום-מערב, כשענן 'פודרה' (אבק לבן ודק) מלווה אותנו. לאחר כ-2.2 ק"מ מצומת זו נגיע לדרך סלולה. נמשיך בדרך עוד 500 מ', וממערב לדרך נעלה אל-
    6. נ.ג.634
    • על הגבעה יש ריכוז של טומולי. אלה הם גלי קבורה, שבמרכזם היה תא קבורה מאבן. הקברים מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה א (2200-2000 לפנה"ס).
    • הגבעה נמצאת על קו פרשת המים שבין נחל לענה לנחל יתר, ונשקפת ממנה תצפית יפה: במערב- מתפתל נחל לענה; בדרום-מערב מתנשאים הר קמר, הר חמרן והר חורשה; בדרום-מזרח רואים את נחל יתר, הר אריכה והר נפחה; במזרח– מישורי רמת עבדת.
    • נמשיך בדרך עוד כ-500 מ' ובמסעף הדרכים נפנה מערבה (ימינה) בדרך עם סימון שבילים (סמ"ש) שחור, הנמשכת לאורך ערוצי נחל לענה ואח"כ מדרום לו (ישר דרומה מובילה דרך עם סמ"ש כחול לנחל יתר). לאחר כ-1.5 ק"מ מהמסעף (11828/01248) אפשר לפנות דרומה (שמאלה) בדרך המטפסת על השלוחה, ולאחר כ-500 מ' נגיע אל- 

    7. מאגורה גדולה

    • המאגורה נמצאת ממערב ומתחת לאוכף בנ.ג. 642 , לצד מחשופי גיר לבנים בוהקים. מימדֵה 15x10x5 מ', ובמרכזה עמוד תמך. מתוך הבור צומח עץ אשל. תחום הבור מוקף באבנים. אפשר לראות שתי תעלות הטייה יפות המוליכות מים למאגורה.
    • נשוב לדרך עם סמ"ש שחור וניסע מערבה. כ-3.7 ק"מ מתחילת דרך זו נגיע אל-
    8. בית חווה/מצודה
    • המבנה נמצא מדרום ומעל הדרך. חווה חקלאית ביזנטית. ייתכן שהייתה כאן מצודה ישראלית  קדומה (ראו אתר 3).
    • נמשיך מערבה בדרך עם סמ"ש שחור. הדרך חוצה ערוצים של נחל לענה, בהם שפע של צמחייה. כדאי לעצור ולהתבשם בעונת הפריחה משיחי הרותם, זוגן השיח, לענת המדבר ואחרים.
    • הדרך ממשיכה על פרשת המים שבין נחל לענה לנחל ניצנה, ו-5 ק"מ מהחווה (כ-8.7 ק"מ מתחילת הדרך השחורה), היא חוצה את נחל ניצנה (בו עוברת דרך בסמ"ש כחול) ולאחר עוד כ-800 מ' נגיע אל-
    9. באר חפיר (ביר אל חפיר)

    • 'באר בריטית' טיפוסית, שהותקנה ע"י ממשלת המנדט לצרכי הבדואים במקומות רבים בנגב כגון באר ירוחם, באר מילחן ועוד. היא מחוּפה בטון ודרך הפתח המלבני נתן לדלות מים מעומק של 8 מ'. הבאר התדלדלה בגלל שאיבת המים לש"ת רמון.
    • אופק מי התהום הגבוהים כאן ניזון מארבעה נחלים גדולים – יתר, ניצנה, עקרב וסרפד – הנפגשים כ-4 ק"מ מדרום לבאר, ומזרימים שפע של מים בחורף. בנוסף, הבאר מצויה בעיקול נחל שחסום מצפון במצוק גיר איאוקני, אשר מֵצֵר את אפיק נחל וגורם למפלס מי התהום לעלות.
    • בקצה המזרחי של המצוק  שמצפון לבאר (1109/0150), יש חרותות סלע יפות ובהן יעלים, אנשים רוכבים, חלקם עם חרב וכלבים או זאבים. בצידו המערבי של המצוק (1107/0148) יש כתובות ביוונית ובכתב כופי.
    • דרך מוליכה צפונה לנ.ג. 508 ממנה יש תצפית נאה לסביבה. ייתכן שהיה כאן מיצד.
    • מדרום לבאר חפיר יש בית קברות בדואי פעיל.
    • נשוב חזרה דרומה לנחל ניצנה. ניסע כ-800 מ' בדרך בסמ"ש שחור ונפנה דרומה (ימינה) לדרך בסמ"ש כחול. לאחר כ-3 ק"מ מבאר חפיר נגיע למפגש עם נחל סרפד הבא מדרום. כ-350 מ' ממזרח למפגש הנחלים נגיע אל-
    10. צמד מאגורות
    • המאגורות חצובות כ-30 מ' ממז' לאפיק נחל ניצנה, בצלע גיא קטן המתחתר במסלע אאוקני.
    • אלו שני חדרונים תת קרקעיים אשר שימשו לאגירת מים (ח'ראבה). החדרון הימני כולל פתח כניסה ומדרגות חצובות, והחדרון השמאלי הרוס ברובו. תעלה בנויה מטה מי נגר אל המאגורות.
    • כ-4.6 ק"מ מבאר חפיר (1.6 ק"מ ממפגש הנחלים ניצנה וסרפד) נגיע לצומת של דרכים ונחלים. דרומה- ממשיכה דרך בסמ"ש אדום לנחל עקרב. מזרחה- ממשיכה הדרך בסמ"ש כחול לנחל יתר (ואדי אדאת'ר, בערבית). נפנה שמאלה בדרך זו וכעבור כ-500 מ' נפנה ימינה (דרום-מערב) לדרך בסמ"ש שחור הממשיכה בנחל ניצנה.
    • נחל ניצנה מתעקל מזרחה ולאחר כ-4.6 ק"מ בדרך השחורה נגיע אל-
    11. סלע החרותות
    • על הגדה הצפונית של הנחל מונח גוש סלע ענק, סדוק אנכית, שעליו מאות חריתות ווסם. אלה הם סימני זיהוי בעלות, שהבדואים מטביעים על ירכי הגמלים.
    • נראה שהחריתות הן בנות זמננו, ולא ברורה הסיבה לכמות הגדולה של החריתות כאן.
    • נחל ניצנה (ואדי אלעג'רם בערבית) הוא מהגדולים שבנחלי הר הנגב והוא מנקז את חלקו המערבי. אורך הנחל כ-65 ק"מ, מהר רמון עד גבול ישראל-מצרים, ומערבה ממנו הוא נבלע בחולות צפון סיני.
    • כ-300 מ' מסלע החריתות, כאשר הדרך בסמ"ש שחור מתעקלת דרומה, אפשר לפנות מזרחה בדרך צדדית שמגיעה לאחר כ-800 מ' אל-
    12. שני מאגרים
    • נמצאים בצלע הצפונית של הערוץ. המאגר המערבי הוא פיר חצוב ומדופן באבן, שמתרחב בתחתיתו לחדר תת-קרקעי ('בור אגס'). תעלת הטייה מנקזת מי נגר לבור. המאגר המזרחי זו מאגורה שתקרתה קרסה וכיום היא בריכה פתוחה כ- 10x10x4 מ'.
    • בערוץ מתחת למאגרים יש טרסות חקלאיות עתיקות.
    • לאחר כ-3.7 ק"מ מסלע החרותות נגיע אל-
    13. עץ שיטה (1187/0075)
    • עץ השיטה נמצא למרגלות נ.ג. 666. עץ ענק, בן כמה מאות שנים, המאפשר חניית רענון ארוכה.
    • לאחר כ-2 ק"מ מהשיטה, הנחל מתחיל להתעקל דרומה. על הגדה הצפונית עולות מהנחל שתי דרכים תלולות. מאיזור 1198/0066 נעלה בדרך המערבית (הקרובה אלינו), ולאחר כ-1.3 ק"מ נגיע אל-
    14. נ.ג. 718
    • זו גבעה צהבהבה בולטת על גב הרכס, ומומלץ לעלות עליה לתצפית: צפונה– ש"ת רמון שעל רמת מטרד. מזרחה- הקו האופקי של רמת עבדת, שנשבר ברכס נפחה המשונן. ימינה (מזרחה) ממנו, הר אריכה ועליו מבנים. מערבה- שלוחת קדש ברנע עם מבני קו הגבול, מערבית לה הר חורשה.
    • נעקוף את 718 מצפון, ונמשיך בנסיעה ככל שאפשר (כ-900 מ') לכיוון צפון-מזרח עד לרגלי נ.ג. 608. נצא למסלול רגלי קצר אל-
    15. מצודת נחל אלה
    • אתר שאין להחמיצו. על פסגת כיפה בפינת הרמה מעל מפגש נחל אלה עם אחד מיובליו, ניצבת מצודת סוגרים מהתקופה הישראלית (תקופת הברזל). חדרי הסוגרים המקיפים את המצודה בנויים על מדרגה מסביב לראש הכיפה ותוחמים מצודה אליפטית בגודל 40x30 מ'.
    • בין קו דימונה – ירוחם לבין מכתש רמון ידועות כ-50 "חוות-מצודות" מתקופת הברזל. בין החוקרים ניטש ויכוח לגבי תאריך הקמתן: א) יש המקדימים למאה ה-11 לפנה"ס, כלומר לפני הקמת ממלכת ישראל. אלה מייחסים את המצודות להתיישבות סמי-נוודית, המתאימה לתיאורי ההתנחלות של שבט שמעון (דבה"א ד,כד-מג). ב) יש המאחרים לראשית המאה ה-10 לפנה"ס, לאחר הקמת הממלכה. לדידם מייצגת מערכת זו מינהל מרכזי והיא נבנתה ביוזמה ממלכתית בגבול הממלכה בנגב (במדבר לד,ג-ה, יהושע טו,א-ה), כמצודות שמירה ומוקדי התיישבות על הדרכים הראשיות.
    • לרוב האתרים הללו יש תכונות משותפות, וכאן רואים את כל המכלול: 1) מבנה סגלגל, מותאם לגבעה. 2) חצר פתוחה מוקפת חדרי סוגרים, אשר שימשו למגורים ואחסון. 3) המצודה אינה מבנה בודד. כאן, לרגלי המצודה מדרום-מזרח, יש שרידי מבנים (1209/0081) בעיקר רומיים-ביזנטיים הבנויים על שרידי הכפר הישראלי. 4) מאגר מים. כאן, במדרון אל נחל אלה, חצובים בור מים (1209/0083) ואמה שניקזה מי נגר אליו. 5) מתקנים חקלאיים. כאן יש טרסות חקלאיות בנחלים מסביב, וכן רואים למטה משטח ששימש כגורן.
    • אפשר לרדת לאורך אמת מים לבור החצוב בגדת נחל אלה, לראות את שרידי הסכרים ולעלות לשרידי הכפר הקדום.
    • נשוב לרכב, נחזור בדרך שבאנו, אפשר גם לרדת לנחל ניצנה בדרך המזרחית שראינו קודם.
    • נמשיך כ-7.4 ק"מ בנחל עד לרגלי נ.ג. 818 שממזרח.
     16. בנחל ניצנה
    • באפיק הנחל החצצי בולט בוצין סיני (לועניתיים), צמח גבוה (1.5-2 מ'), שעיר, עם שושנת עלים ענקית בבסיסו, שתפרחתו הצהובה צפופה ומוארכת. בשנה הראשונה מצמיח הבוצין רק את שושנת העלים. אם היא גדולה דיה, בשנה השנייה צומחת התפרחת והצמח מת. זרעיו מופצים במי השטפונות.
    • במדרונות הערוץ גדל מין אחר בוצין שיחני, שהוא נמוך יותר (50-70 ס"מ), מכוסה שערות לבנות ופרחיו הצהובים ערוכים במפוזר. מין זה יכול לגדול על המדרונות בהם ריכוזי מלח גבוהים, לעומתו בוצין סיני רגיש יותר למליחות ולכן גדל באפיק שנשטף במים.
    17. נ.ג. 818 

    • נבחר שביל נוח לעליה על הגבעה, ונראה המחשה לאי-ההתאמה של שולי הרמון.
    • אי-התאמה בין שכבות גיאולוגיות נוצרת כאשר שכבות צעירות מונחות על שכבות עתיקות בחוסר תיאום כרונולוגי. זה קורה למשל כתוצאה מבליה וסחיפה של שכבות הביניים.
    • בהתאמה כרונולוגית, מעל שכבות מגיל הטורון (לפני 80-90 מליון שנה) נמצאות שכבות מגיל הסנון (לפני 80-50 מליון שנה) ומעליהן שכבות מתקופת האיאוקן (35-50 מליון). בסיס גבעה 818 בנוי משכבות גיר (תצורת נצר) מגיל הטורון. בשליש הגבעה נראה רצועה צרה של שכבות צור שחור (תצורת מישאש) מגיל הסנון. שכבות אלו הן שריד יחיד משכבות הסנון החסרות כאן. מעל הצור מופיע מסלע של לוחות גיר דקים עם תרכיזי צור (חב' עבדת) מתקופת האיאוקן. לתקופה זו שייכים גם גושי סלע עם מאובנים גדולים דמויי מטבע (נומוליטים), המופיעים לקראת ראש הגבעה. אלה שוניות המציינות השקעה בים חם ורדוד.
    •  
      לאן נעלמו השכבות הסנוניות? בסוף הטורון ובראשית הסנון החלו תנועות קימוט גדולות שיצרו את קמר מחמל בדרום (איזור הרמון) ואת קמר חלוקים בצפון וביניהם, כמעין אמבטיה עם שוליים נטויים, את רמת עבדת. משקעים ששקעו בים בסנון, נרבדו בשכבות עבות במרכז האמבטיה ובשכבות דקות על השוליים הנטויים. כך, עובי השכבות מגיל סנון עד אאוקן בנחל צין שברמת עבדת הוא מאות מטרים, ואילו באיזור מישור הרוחות העובי מצטמצם לעשרות מטרים בלבד. חלק גדול משכבות אלו נסחף ונותרה כאן רק שכבת הצור המסיבית יותר.
    • בתצפית צפונה מראש הגבעה רואים את רמת מטרד, ש"ת רמון והר נפחה.
    • נמשיך כ-1.6 ק"מ בנחל עד לרגלי נ.ג. 885 שממערב.
    18. שרידי חקלאות קדומה

    • ממערב לדרך, על מדרונות נ.ג. 885  ובערוצים היורדים לנחל ניצנה שרידי חקלאות קדומה וביניהם: סכרים לרוחב הערוצים, היוצרים טרסות חקלאיות מדורגות (ראו אתר 5); קיר הטייה אלכסוני (כנראה ביזנטי), שנועד להסיט חלק מהשטפון בנחל אל תעלת הטייה המובילה מים לחלקות צדדיות; שיטת השקייה זו מחייבת משטר עבודה קפדני ויכולת טכנית, על מנת שלא להחמיץ את השטפון, אשר יזרים מים לחלקות העיבוד, מהטרסה העליונה לתחתונה.
    • נמשיך כ-0.6 ק"מ בנחל עד התחנה האחרונה-
     19. מפגש דרך סמ"ש שחור עם כביש מצפה רמון – הר חריף

    • לאורך הקטע האחרון, מצפון לצומת עם כביש 171, רואים את נטיית השכבות צפונה, כתוצאה מהשתפלות מבנה הרמון כלפי צפון, כמוסבר באתר 17.
    • בראשית החורף פורחים כאן זמזומית המדבר בכחול-סגול וערטנית השדות בצהוב, ובמרץ-אפריל הקרקש הצהוב (פרפרניים). פריו בצורת תרמיל ארוך המחודד בקצותיו. כשהפרי מתייבש, כל רוח קלה גורמת לזרעים לנוע בתוך התרמיל ולהשמיע "קרקוש".
    • סמוך לצומת ניצב עץ אלה אטלנטית מרשים בן מאות שנים, (הוסיף לאתר הבוטנאי פרופ׳ אבי שמידע). עצי האלה אטלנטית הפזורים בערוצי הנחלים של הר-הנגב הגבוה, הם שרידים של אקלים לח וקר שהיה קים לפנים באזור. סקר מדגמי שבחן את היחס בין עצים צעירים (עד 50 שנה) לבוגרים (מעל 250 שנה) מצא כי הוא נוטה לטובת הצעירים. כלומר, יש התחדשות של עצי אלה בהר הנגב.










    5 תגובות:

    1. מתי יהיה אפשר להוריד לטלפון את המפה החינמית, כך שנוכל לנווט איתה גם ללא כיסוי סלולרי?
      מדברים על זה שנים. ב OSMAND עשו זאת בלי בעיה.
      ועוד: מתי המפה בטלפון תושווה למפה האינטרנטית?
      אלון

      השבמחק
    2. יפה מאוד, המון מידע מעניין שישמש את המטיילים המעוניינים לדעת קצת מעבר..

      השבמחק
    3. יואב תודה.
      שתי שאלות:
      1. האם המסלול בנגב מתאים לרכב 4x4 רך? האם נדרש רכב עם הילוך Low?
      2. מה אורך המסלול?

      אני ממליץ ככלל לספק את המידע הזה לכל מסלול
      בני

      השבמחק
      תשובות
      1. תודה, בני,

        יש במסלול כמה קטעים שיהיו קשים לג'יפ רך, וכמה קטעים בהם נדרש low.
        משך המסלול כ-9 שעות.

        מחק
    4. בילינו שם אתמול, מסלול חביב!
      תודה רבה!

      השבמחק